הפרת הסדרי השהייה

נקודת החיכוך הנוגעת להסדרי השהייה של ילדים מביאה לעיתים רבות למריבות וכעסים בשל הצורך להידבר, סביב עניין הסדרי ההשהייה. לרוב סיטואציות אלה פוגעות בראש ובראשונה בילדים והנזק הנפשי שנגרם להם לעיתים, הינו חסר תקנה.

מלכתחילה נאמר, כי מומלץ וראוי לשמור על הסדרי ההשהייה שנקבעו וזאת על מנת להימנע מהשימוש הציני שעושים הורים בילדיהם, כנשק של הורה אחד נגד השני.

כמו כן, רצוי לציין, כי בצד קיום הסדרי השהייה, רצוי לשמור על גמישות יחסית, ולא להיות נוקשה עם הצד השני כשהוא זקוק לגמישות בהסדרי השהייה. כך למשל לא לעמוד עם סטופר הבודק בכמה דקות איחר האב לאסוף את ילדיו מהבית או באיזו שעה הוא החזיר אותם הביתה, אלא אם כן הדבר פוגע בשגרת חייהם של הקטינים.

יובהר, כי אין הכוונה לגמישות בלתי נלאית, אלא ויתור על העמדות הנוקשות לפיהן אם הסדרי ההשהייה נקבעו בשעה 16:00 והאב הגיע בשעה 16:15 – הדבר לא יחשב לאיחור המבטל את הסדרי ההשהייה לאותו היום.

לפיכך, מומלץ לא לפעול במלוא האמצעים נגד הצד השני בכל פעם שהסדרי השהייה לא מקוימים כסדרם, אלא לנקוט באמצעים אלה רק לאחר אבחנה, כי הסדרי ההשהייה מופרים באופן שיטתי ולאורך זמן.

הפרת הסדרי השהייה על ידי האב

הסדרי השהייה הם זכות הניתנת לאב. לרוב, קשה מאוד לאם לאכוף על האב לקיימם, באשר אין חובה לאב לפגוש את ילדיו אלא רק חובה לזון אותם. בשנים האחרונות הפסיקה החלה להכיר יותר ויותר בחובה זו של האב להכיר ולפגוש את ילדיו ולכן כיום עומדות בפני האם מספר אפשרויות לפניה לערכאות המשפטיות:

  1. בקשה לצמצם את הסדרי השהייה – בקשה שאולי לא תועיל כל כך לילדים אך תמנע מהם את האכזבה שבציפייה לפגוש את האב כל פעם מחדש.
  2. בקשה לנקיטת סנקציות כלכליות נגד האב – המדובר בסנקציות כגון: תשלום לשמרטפית או מטפלת או תשלום בגין הוצאות נוספות הנגרמות לאם בשעות ובימים בהם הילדים אמורים לשהות עם האב.
  3. בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט – בהם ניתן לבקש להטיל על האב קנסות במקרה של הפרת הסדרי ההשהייה.

הפרת הסדרי ההשהייה על ידי האם

בעקרון, הסדרי ההשהייה ניתנים לרוב לאב, באשר האם מקבלת את המשמורת על הילדים. לרוב מקובל, כי האב יקבל שני ביקורים באמצע השבוע בשעות אחה"צ (עם או ללא לינה), וכל סופ"ש שני, והחגים מתחלקים אף הם בין ההורים.

כיום, במדינת ישראל, נוצר מצב בו קיימים מקרים רבים שהאם (המשמורן) עושה כל שלאל ידה על מנת שהילדים לא יפגשו עם האב וכי הקשר בין הילדים לבין האב יפגע – בין אם זה מפורשות ע"י הרחקת הילדים מהאב וסירוב ליתן לו לפגוש אותם ובין אם זה באמצעות המצאת תירוצים שונים ומשונים לסידורים כאלה ואחרים שעליה לבצע עם הילדים בדיוק בזמן שהאב צריך לקחת את הילדים.

נוצרים מצבים לפיהם, האם שולטת ומשתמשת ביכולת של האב לפגוש את ילדיו, פוגעת ומחבלת במערכת היחסים של האב עם ילדיו.

במקרים כאלה, האב יוכל לאכוף את קיומן של הסדרי ההשהייה באמצעות המשטרה ו/או פקיד סעד ו/או בית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני:

  1. באמצעות המשטרה – האב יוכל להגיש תלונה נגד האם בגין הפרת הסדרי ההשהייה. לצורך כך יש להציג את החלטת בית המשפט או בית הדין הרבני בדבר הסדרי ההשהייה. בידי המשטרה היכולת לזמן את האם למרכז לטיפול באלימות המשפחה או לתחנת המשטרה הקרובה ולהזהירה לקיים את הסדרי ההשהייה.
  2. באמצעות פקידת סעד – ניתן לפנות לפקידת הסעד שטיפלה בנושא המשמורת והסדרי ההשהייה ולבקש ממנה לדרוש מהאם לקיים את הסדרי ההשהייה בהתאם למה שנקבע. לפקידת הסעד הזכות להזהיר את האם שאם לא תקיים את הסדרי ההשהייה תהיה פניה לבית המשפט.
  3. באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני -בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט במסגרתה ניתן לדרוש הטלת קנסות בגין הפרת החלטת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
  4. פניה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה – לעתור למתן הוראות לפקידת הסעד באזור מגורי הצדדים, לפקח ולהתערב בנושא הסדרי ההשהייה.
  5. במקרים קיצוניים במיוחד – הגשת תביעה למשמורת על הקטינים. מניעת סדרי השהייה נתפסת כעניין חמור במיוחד ואף הוגדרה בפסיקה כעילה לשלילת מסוגלותו ההורית של ההורה הנוהג כך.

להלן יובאו דוגמאות להפרות של סדרי השהייה:

 

המקרה הראשון:

 

המדובר במקרה בו בית המשפט החליט לפצל את המשמורת בין ארבעה ילדים, כך שכל הורה הינו המשמורן של שניים מהילדים.

 

מתחילת הסכסוך בין בני הזוג, במשך 10 שנים ועד ליום שבו הם הגיעו לבית המשפט, לא קוימו הסדרי השהייה כסדרם. האם סירבה לשלוח את שני הילדים ביחד לשהות עם האב, מכיוון שהיא חרדתית ובכל פעם היא ביקשה לשלוח ילד אחד.

 

במהלך השנים פקידות הסעד ניסו לגשר בין הפערים שנוצרו בין בני הזוג ולקיים הסדרי השהייה, אף אם הם מצומצמים. שום דבר לא הועיל.

 

הדברים הגיעו למצב בו לאב לא נותרה הברירה לא לפנות לבית המשפט בבקשה שידרוש מהאם לקיים את הסדרי השהייה ויקנוס אותה במידה שלא תקים אותם.

 

בית המשפט, לאחר דיון ארוך ומעמיק ולאחר שבוצעו מספר תסקירים ע"י רשויות הרווחה, הגיע למסקנה שעם כל הצער בדבר חרדותיה של האם, עליה לשלוח את שני הילדים ביחד לאב ולקיים את הסדרי השהייה.

 

בשולי הדברים יצוין, כי בלב כבד בית המשפט לא קנס את האישה, אך התריע בה שאם היא לא תקיים את הסדרי השהייה כסדרם, הוא יקנוס אותה לאלתר.

 

המקרה השני:

 

בפסק דין שניתן לפני כשלוש שנים דובר על בני זוג שהתגרשו ולהם שלוש בנות. בין בני הזוג טינה רבה. במהלך השנים מאז התגרשו, האם בטענות כאלה ואחרות, מונעת מהאב לפגוש את ילדותיו והדבר הגיע לכדי מצב בו הבנות מסרבות לפגוש באב.

 

האב סבר שהמדובר בתוצאה של הסתה של האם ופנה לפקידת הסעד. פקידת הסעד, לאחר שניסתה לגשר בין הצדדים ולקיים את הסדרי ההשהייה כסדרם המציאה לבית המשפט תסקיר ובו נכתב, שעד שבית המשפט לא יכריע בסוגיה זו הסדרי ההשהייה לא יקוימו כסדרם.

 

אשר על כן, פנה האב לבית המשפט בבקשה, כי יחייב את האישה בקיום הסדרי השהייה.

 

האם התייצבה בפני בית המשפט ושיתפה פעולה עם קיום הסדרי השהייה, ואכן, האב זכה לביקורים מבנותיו.

 

כשהסתדרו העניינים, פנתה האם לבית המשפט בבקשה להגדלת מזונות ילדים. האב אשר היה כה מאושר מהעובדה שכזה לחדש את הקשר עם בנותיו, הסכים להתפשר על הגדלת המזונות. אך הפלא ופלא, מיד לאחר שניתן פסק דין להגדלת מזונות. שוב סירבו הבנות לפגוש את האב.

 

במצב זה פנה האב בשנית לבית המשפט בבקשה להאשים את האישה לפי פקודת בזיון בית המשפט ולקנוס אותה על אי קיום הסדרי השהייה.

 

בית המשפט בצעד חריף ביותר קבע, כי האישה מבזה החלטות בית המשפט ומשחקת בבית המשפט ובבנות כרצונה ולכן קבע כי עליה לשאת בקנס של 750 ₪ בגין כל מפגש שהבנות אינן פוגשות את האב וכן בתשלום הוצאות בית המשפט בסך 3,500 ₪.

כמו כן קבע בית המשפט, כי פקידת הסעד תמציא תסקיר מחודש בדבר מצבן של הבנות וכי פסיכולוגית תבחן את המסוגלות ההורית של האם.

 

המקרה השלישי:

 

המדובר באם שטענה, כי בכל פעם שאמור להתקיים מפגשי בין האב לילדו, האם  מכינה את הילד והאב לא מגיע למפגש והילד מתאכזב. האם ביקשה מבית המשפט לחייב את האב לקיים את הסדרי השהייה ואם לא יעשה כן ישלם קנס.

בית המשפט, לאחר שסקר את כל מערכת היחסים של הצדדים אשר ידעה עליות ומורדות החליט לחייב את האב בתשלום בייביסיטר בגין כל מפגש שהוא יחמיץ.

 

הערה: רוב רובם של המקרים הינם של אב הפונה לבית המשפט מכיוון שלרוב לאמהות יש שליטה על הילדים הגדלים אצלן, והן משתמשות בילדים כאמצעי ניגוח ו/או סחיטה נגד האבות.

צריך לזכור, שלנו ההורים יש חובה לשמור על הקשר ההורי עם ההורה האחר, בייחוד אם מדובר בהורה המשמורן. חובתו גדולה יותר, ואם היא מופרת, הוא פוגע בטובת ילדיו, ולכך ברור שישנן השלכות.

 

השארת תגובה