חוזה משפחתי

חוזה משפחתי מהו?

"סבורני כי מעת שאדם יכול להיכפף לסמכותו של בית דין דתי או בית המשפט לענייני משפחה כצד עיקרי לסכסוך משפחה, יהיו דתו, מינו, עובדת היותו נשוי אם לאו, כאשר יהיו, נקשר הוא בהסכם אשר אינו פוקע גם לעת סיום הקשר הפורמלי שבין הצדדים והוא ממשיך ומתקיים עד אשר ינתק אחרון החוטים הקושרים את הצדדים ומאפשרים להם לנהל סכסוך משפחה באחת הערכאות שציינתי לעיל." (כב' השופט ארז שני בתמ"ש (ת"א) 23849-08-10 י.ק. נ' ש.ק. (פורסם במאגר נבו) (להלן: "פרשת י.ק."))

מה כולל החוזה המשפחתי?

חוזה משפטי מכיל בתוכו פרקים שונים – חלקם כתובים בשל טיב ההתקשרות (כמו למשל כתובה), חלקם כתובים מכוח רצון הצדדים (כמו למשל, הסכם ממון), חלקם אף כתובים בספר החוקים או בדין האישי, וחלקם אף מובנים מאליהם ואינם צריכים להיכתב – כמו תום לב והגינות האחד כלפי רעהו.

חוזה משפחתי אף מכיל "עקרון על" שהתפתח מאז חוקק חוק החוזים, והשולל מכל וכל תכסיסנות וגישה סחטנית, אגב נתינה וקבלת זכויות משפטיות, וזאת מלבד החובה שלא לעשוק, להטעות ולהונות את בן זוגו של המתקשר בחוזה המשפחתי.

בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם נציין, כי בחוזה המשפחתי מובנה איסור מכללא לעשות שימוש לרעה גם זכויות דיוניות הניתנות לבן הזוג (לעניין זה ר' בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449; בג"צ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (פורסם בנבו)).

ייחודו של חוזה המשפחתי

החוזה משפחתי הינו חוזה מיוחד ומורכב, ולפיכך, חלים עליו, בגדר המובן מאליו, גם שני כללי יסוד שאינם דורשים כתב: האחד – חלים סעיפים 12, 39, 61 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים") (ר' לעניין זה פרשת י.ק.; בע"מ 5939/04; ע"א 700/81 מיכל פז נ' אליהו פז, פ"ד לח (2) 736), שהרי אין בנמצא חוזה שבו הצדדים הוסיפו מפורשות כי חלים על חוזה זה תום לב ודרך מקובלת. השני – חיוב הצדדים בדרגה נוספת שהיא מעל עקרון תום הלב הרגיל.

מהן עילות להפרת חוזה משפחתי?

עילות להפרת חוזה משפחתי כגון: טעות, הטעייה, עושק, כפיה, מצויות בחוק החוזים הכללי – התשל"ג 1973. לעניין זה קבע כב' השופט זמיר בע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, פ"ד מט(3) 441, כי טעות או הטעייה שיש בהם כדי לגרום לביטולו של חוזה רגיל, יש בהן אף לגרום לביטולו של הסכם יחסי ממון בין בני זוג, אף אם אושר בפני בית המשפט או בית הדין הרבני. דברים אלו אף יפים לעניין החוזה המשפחתי והסכם הממון שנחתם בין הצדדים.

מהן הזכויות העומדות בפני צד לחוזה משפחתי?

צד לחוזה המשפחתי זוכה בדין הנוהג בישראל לזכויות מיוחדות ולמערכת דינים מיוחדת, לרבות: חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"); הזכות והחיוב לבוא בשערי בית הדין הדתי; הזכות והחיוב בתשלומי כתובה או מוהר; הזכות והחובה לקשר עם צאצאים יוצאי חלציים; זכויות מיוחדות בדיני ירושה, דיני עבודה והביטוח הלאומי; חזרות והוראות בדין ביחס לשיתוף רכושי; הקלות בדיני הראיות והפרוצדורה ועוד.

יתרה מכך, צד לחוזה משפחתי רשאי להוסיף זכויות נוספות, כל עוד רצונו בכך, חיבה, מגע פיזי, רעות, קרבה, שיתוף פעולה ופיתוח המעטפת המשפחתית – הדברים ידועים ואין צורך לפרטם יתר על המידה.

פיצויים

כבר נקבע, שעל מנת שאדם יחוב בפיצוי בשל הפרת חוזה משפחתי או בגין עוולה שמקורה בדיני הנזיקין, מספיק שצד ינהג בחוסר תום לב ובהעדר הגינות כדי שיחשב כמפר את החוזה המשפחתי.

חוק החוזים תרופות חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות") מסדיר את נושא הסעדים העומדים לרשותו של הנפגע בגין הפרת ההסכם (לרבות טעות, הטעייה, עושק, כפיה).

רוב הפסיקות העוסקות בחוזה המשפחתי נסובות סביב שאלת סרבנות הגט, וקובעות, שעל מנת שיחויב אדם בפיצוי, בין בשל הפרת החוזה המשפחתי ובין בעוולה שמקורה בדיני הנזיקין, די בהמלצה להתגרש או אפילו במסקנה שאין סיכוי לשלום בית (ר' תמ"ש (ת"א) 24782/98 נ.ש. נ' נ.י. (פורסם במאגר נבו).

השארת תגובה