כריכה ומרוץ סמכויות

נישואין וגירושין הינם נושאים המצויים בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. כל ענייני סכסוכים בין בני זוג הקשורים להליך הגירושין מצויים בסמכות מקבילה הן של בית הדין הרבני והן של בית המשפט לענייני משפחה. כך למשל, לשתי הערכאות יש סמכות מקבילה לדון בעניינ מזונות אשה, רכוש ומשמורת ילדים.

 

מהי כריכה?

 

הלכת הכריכה קובעת, שעל מנת שערכאה תדון בכל התביעות הקשורות לגירושין, כולן או מקצן, על התובע לכרוך את כל תביעותיו באותה ערכאה משפטית. הליך זה נועד למנוע פיצול דיונים ולהביא להסדר שלם ומושלם, אחיד ויעיל של כל העניינים הטעונים הסדר עם פקיעת קשר הנישואין.

הלכה זו גררה עימה את השיטה למירוץ סמכויות.

 

הפסיקה קבעה מבחן משולש לעניין הכריכה, על מנת למנוע שימוש לרעה בהליך זה וכך קבע כב' נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) אהרון ברק בבע"מ 9530/02 פלונית נ' פלוני (טרם פורסם):

 

"סמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושאים המובאים לפניו כאשר הם כרוכים בתביעת גירושין מעוגנת בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין  וגירושין), התשי"ג – 1953. סעיף זה קובע כי "לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה וילדי הזוג.

הכריכה באה לאפשר לבעל הדין לרכז את ההתדיינות בתחומי המחלוקת השונים בבית הדין הרבני.

יחד עם זאת על מנת למנוע ניצול לרעה של הסדר הכריכה על ידי אחד מבני הזוג נקבעו שלושה מבחני עזר על ידי הפסיקה: "נדרש כי תביעת הגירושין תהא כנה; כי הכריכה תהא כנה; וכי הכריכה תהא כדין. כנות הכריכה קשורה קשר הדוק לחובת הכללית הנוהגת במשפטנו לנהוג בתום לב…"

 

מירוץ סמכויות

 

בעקבות שיטת מירוץ הסמכויות ובחינת התקיימות תנאי הכריכה, מוגשות תביעות בשתי הערכאות – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לכן נקבע בבג"צ 8497/00 פלדמן נ' פלדמן, הכללים המפורטים להלן:

  1. בכוחה של כל ערכאה להכריע בטענות המועלות כנגד סמכותה לדון בתביעה שבפניה.
  2. כאשר שאלת הסמכות נתונה במחלוקת, לא ניתן לקבוע באופן גורף כי החלטת אותה ערכאה שהחליטה ראשונה לעניין הסמכות, תחייב את הערכאה האחרת ותמנע ממנה לידון בתביעה שבפניה.
  3. רק במקרים חריגים ובהתקיים "טעם מיוחד" שיצדיק זאת, תחליט הערכאה השנייה בשאלת סמכותה לדון בסוגיה שנתבעה בפניה, על אף שבערכאה האחרת כבר החליטה כי בסמכותה לדון באותה סוגיה ממש.

 

לעניין השאלה מה מהווה "טעם מיוחד" ובאילו נסיבות ניתן לקבוע "טעם מיוחד" נתן בית המשפט העליון דוגמא: מקרה בו עניני הרכוש נכרכו בתביעת גירושין בפני בית הדין הרבני ולאחר מכן נתבעו בפני בית המשפט לענייני משפחה, ואחת משתי הערכאות פסקה שהיא מוסמכת לדון בחלוקת הרכוש בין בני הזוג מבלי לנמק החלטתה ומבלי לקיים דיון מקסים בשאלת קיומם של תנאי הכריכה – במקרה כזה מתעורר חשש כי היה "מחטף", בניגוד למתחייב מן הכבוד ההדדי בין הערכאות ובמקרה כזה קיים "טעם מיוחד" שיצדיק דיון בשאלת הסמכות בפני הערכאה האחרת.

  1. אין בעובדה, כי הערכאה השנייה סבורה שהכרעתה של הערכאה הראשונה בעניין הסמכות שגויה, כשלעצמה, כדי להיות "טעם מיוחד" המתיר לערכאה השנייה להיזקק לשאלת הסמכות באותה סוגיה.

 

אף שלרוב נהוג לחשוב, שלגבר עדיף לכרוך תביעותיו בבית הדין הרבני ולאישה בבית המשפט לענייני משפחה, מומלץ לקבל ייעוץ ראשוני על ידי עו"ד המתמחה בדיני משפחה על מנת להכריע בשאלה זו.

 

 

השארת תגובה