מהם מזונות אישה?

כללי

" אנא אפלח ואפרנס ואוקיר"("אני אעבוד ואפרנס ואכבד – לשון הכתובה).

מתגרשת יקרה, הזכות למזונות הנה זכות מרכזית הניתנת לך בעת כריתת ברית הנישואין. הכלל קובע, כי "היא עולה עמו ואינה יורדת".

 

לנוחיותך, הנה 10 כללים בסיסיים במזונות אישה:

 

  1. אישה נשואה זכאית למזונות מבעלה בסכום שיאפשר לה לשמור על רמת החיים לה הורגלה בעת חייהם המשותפים.
  2. סכום המזונות אמור לכסות הצרכים הבאים:  מזון, ביגוד והנעלה, הוצאות דיור ואחזקת בית, צרכים נשיים, חוגים, הוצאות רכב, לימודים ושאר ההוצאות אותם נהגה האישה להוציא בעת חייהם המשותפים.
  3. גובה המזונות נקבע בין היתר על פי הכנסת הבעל מעבודתו ומרכושו ועל פי פוטנציאל השתכרותו.
  4. בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני בוחנים את הכנסת הבעל בשנה שקדמה להגשת תביעת המזונות וכן את פוטנציאל השתכרותו, ולכן, טענת הבעל שהוא מובטל בסמוך להגשת תביעת המזונות לא תעמוד לו.
  5. חשוב לדעת: אישה שבגדה בבעלה, שעזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת תוכרז בבית הדין הרבני כאישה מורדת ו/או אישה שזנתה תחת בעלה והיא תאבד את זכותה לקבל מזונות אישה.
  6. במידה והבעל עזב את הבית, האישה אינה מאבדת את זכותה למזונות.
  7. אישה עובדת, שמשכורתה מספיקה לה לכיסוי צרכיה – אינה זכאית לתשלום מזונות אישה.
  8. הכלל הבסיסי הוא שאישה אינה חייבת לעבוד ואין להתייחס לפוטנציאל השתכרותה. ברם, בתי המשפט כיום מעניקים חשיבות לפוטנציאל השתכרותה של אישה במידה והיא בעלת מקצוע, אישה שעבדה שנים רבות או במקרים של נישואין קצרים מאוד.
  9. מזונות אישה, ככל שייקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני צריכים להמשיך ולהשתלם עד לגירושין או עד שניתן פסק דין לגירושין המחייב את האישה להתגרש מבעלה והיא מסרבת לעשות כן.
  10. מזונות אישה לאחר הגירושין הינם מדין צדקה וברוב רובם של המקרים לא יחייבו את הבעל לשאת במזונותיה של האישה לאחר מועד הגירושין.

 

האם אישה מחויבת לפרנס עצמה?

בעקרון אישה אינה חייבת לפרנס את עצמה. גבר חייב לצאת לעבוד, אישה – לא.

יחד עם זאת, בית המשפט יהסס לפסוק מזונות אישה כאשר הפסקת עבודתה עלולה להתפרש כטקטיקה של משפט גירושין. אין מטרת החוק להקשות ולהכביד על הבעל כי אם למלא את כל מחסורה של האישה עד למועד הגירושין.

בשנים האחרונות ניתן לומר בבירור כי מגמת הפסיקה בבתי המשפט לענייני משפחה הנה, כי כיום קיים יותר סיכוי מבעבר, שלאישה שמשתכרת למחייתה – לא ייפסקו מזונות. הפסיקה מדגישה כי מצפים מאישה שביכולתה לזון עצמה, להמשיך ולעבוד ולכלכל את עצמה. זאת כאשר לאישה יש מקצוע והשכלה והיא הורגלה לעבוד.

לעומת זאת, אישה שמעולם לא יצאה לעבוד במהלך חיי הנישואין או שהיא מטופלת בילדים קטנים – לא יחייב אותה בית המשפט לצאת לעבוד והוא יפסוק לה מזונות אישה, אלא אם כן חויבה בגט על ידי בית הדין הרבני והיא מסרבת לקבלו.

הכלל הוא שבמידה שאישה עובדת ומשתכרת למחייתה, זכאי הבעל לטעון כי "מעשה ידיה" יהיו "תחת מזונותיה", כלומר, כאשר מעשה ידיה מספיק לכיסוי צרכיה, הבעל פטור מלזון אותה ויכול לומר לה "צאי מעשה ידייך תחת מזונותיך". עם זאת, כאשר הכנסתה אינה מספיקה לה , אז חייב הבעל להשלים לה למזונותיה.

בכל מקרה שלאישה יש הכנסה – מפחיתים הכנסתה ממזונותיה. יודגש, כי המדובר גם בהכנסות ממקורות אחרים ולאו דווקא מעבודתה.

מתי אישה עלולה להפסיד מזונותיה?

אישה מורדת היא אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה. קיום יחסי אישות הינו אחד מארבע חובותיה של אישה כלפי בעלה.

רק אישה המסרבת לחיי אישות באופן מוחלט תחשב כמורדת. אישה שיש טעמים לסירובה לקיום יחסי אישות לא תפסיד בהכרח מזונותיה.

אישה מורדת עשויה להפסיד את זכויותיה הנובעות מחיי הנישואין ובכלל זה להפסיד את זכותה למזונות מבעלה.

לצורך העניין, אף אישה שזינתה תחת בעלה, קרי, הייתה בקשר עם גבר אחר מלבד בעלה בתקופת חייהם המשותפים של בני הזוג  – עשויה לאבד זכותה למזונות ולשאר זכויותיה הנובעות מחיי הנישואין. מחובתו של הבעל להוכיח כי אשתו נאפה עם אחר, על מנת שיפטרו אותו מתשלום מזונותיה.

טעם נוסף שיכול להביא לכדי פטור ממזונותיה של אישה הינו אישה שעזבה את בית מגוריהם של בני הזוג ללא סיבה מוצדקת.

נישואין אזרחיים ומזונות האישה
חיוב הבעל לזון את אשתו נובע מדין תורה. אישה שנישאה שלא כדת משה וישראל  – זכויותיה נופלות מאישה שנישאה בנישואין יהודיים כשרים. קיום קיימת הלכה שאישה שנישאה בנישואין אזרחיים אינה זכאית למזונות מבעלה.

כאשר המדובר בנישואי תערובת בין יהודיה לבן דת אחרת או למחוסר דת או באישה לא יהודיה ליהודי או בני זוג שאינם יהודים כלל – עליהם יחול החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) וחובתו של הבעל לשאת במזונות אשתו נובע כתוצאה מהחוק ולא מהדין האישי.

מזונות ידועה בציבור

במהלך השנים הוכרה תופעת הידועים בציבור ועם הזמן קבעה הפסיקה, כי ניתן להחיל על הידוע בציבור חובת מזונות כלפי האישה מעצם החיים המשותפים ביחד. בית המשפט קבע, כי סביר שאישה לא תסכים לחיות עם גבר בשיתוף ולמלא תפקידיה וחובותיה מבלי שתהנה מזכויות המוקנות לאישה, לרבות מזונותיה.

בפסיקה חדשנית נקבעו על ידי בית המשפט "מזונות שיקום" לידועה בציבור מכוח הסכם מכללא הקיים בין בני הזוג, כאשר ערכי ההגינות, השוויון והצדק מחייבים זאת.

מזונות אישה לאחר הגירושין

על פי ההלכה, לאישה שתגרשה מבעלה אין כל זכות למזונות מכוח הדין. אם קיים הסכם המזכה את אותה אישה בתשלום מזונות לאחר הגירושין, הרי שהוא גובר על הוראות הדין. ברם, ההלכה אינה מזכה גרושה בתשלום מזונות מבעלה לשעבר.

הבעל, מכוח דיני צדקה, רשאי לזון את גרושתו, אך לא מחייבים את הבעל לשעבר לזון את גרושתו מכוח הדין האישי.

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.

 

 

 

השארת תגובה